מחקרים בדקו ומצאו שבנות נוטות לחשוב שהיכולות שלהן קבועות, כלומר, שאנשים נולדים עם יכולת או כישרון מסוים שהם לא. כתוצאה מכך, ילדות נוטות יותר לוותר כשהן נתקלות באתגרים במשימה או תחום לימוד מסוים, מתוך אמונה שאין להן את היכולת להשתפר.

כאן אנחנו בתור הורים נכנסים לתמונה עם ארבעה טיפים מאיתנו:

למדו אותן להעריך בצורה מציאותית את היכולות שלהן 

כאשר הציפייה של החברה היא תמיד “להיות מושלמת” ולהצליח בכל, היא מציבה את הילדות שלנו בתסכול תמידי ובתחושה שהן לא. חשוב שיהיו להן סטנדרטים וציפיות גבוהות מעצמן אך בגדר הנורמטיביות. עלינו להבדיל בין חולשות וחוזקות שיש לכל אדם וכך גם לילדות שלנו. לשוחח על זה ואפילו לתת דוגמא אישית של החוזקות והחולשות שלנו כהורים והדוגמא וההבנה שכולנו עושים טעויות ולא מושלמים.

טפחו אצלן חשיבה המעודדת צמיחה 

זה יוכל לסייע לבנות את החוסן וההתמדה שבנות צריכות בכדי להתמודד עם משימות גדולות יותר בשלבים שונים בחייהן. נציע לשבח את המאמץ ולא את האינטליגנציה או ההצלחה, תוך שימוש בביטויים כגון: “אני אוהב את הדרך שבה עשית זאת”. כאשר ילדה מתקשה בתחום מסוים, יש לעודד התמדה ולהדגיש את היכולת ללמוד כאשר נדגיש שכל אחד לומד בדרך שלו ובזמן שלו – ובעזרת התמדה, אמונה עצמית והתמקדות במטרה ניתן להצליח. 

אתגרו אותן

אפשרו להן להתנסות, לטעות, לחוות את הדברים ולמדו לשחרר.

כהורים מאוד קשה לנו לראות את הילדה שלנו מנסה ולא מצליחה או חווה כישלון, אך התפקיד שלנו היא להעביר אותן את הדרך הזו ולהתמודד איתה בצורה הטובה ביותר כמובן כל עוד לא כרוך סיכון ממשי עבור הילדה. אם מדובר בפעולות עצמאות כמו רכיבה על אופניים, לבישה, בישול, ניקיון וכו’. כשהן מנסות ומתמידות, זכרו תמיד לעודד אותן שאם ימשיכו לנסות בסוף יצליחו בכוחות עצמן. זה ילמד אותן להתמודד בכוחות עצמן עם דברים חשובים וגדולים יותר בעתיד וזה דבר מאוד חשוב לתחושת הביטחון והעצמאות שלהן. 

התמודדות עם רגעי משבר ו/או כשלון

כאשר אנו מתמודדים עם אובדן, או עם כעסים ותסכולים בחיי היום יום הדרך שבה אנו מביעים את התסכול הכעס או העצב היא הדרך שבה הילדות שלנו חוות ורואות אותנו ומאיתנו הן לומדות  – תנו לילדות לצפות ולראות איך אנו מנהלים את הסיטואציה ושתפו אותן במידה אם המקרה מתאים. על רגשותיכם ועל דרך ההתמודדות עם המצב. דברו איתן וחשבו ביחד על פתרון או על דרך התמודדות דבר זה יסייע להתפתחות הרגשית של הילדה וגם יסייע לה להיפתח בפנינו כאשר היא תיתקל בעתיד במצב של תסכול או עצב.